חכמת לבה של נחמה גרייזמאן
פרק חמישי: ללמוד מן החיים
מכתב לחיילת
מכתב לחיילת
(הודפס באהלי-חנה, ניסן תשמ"א)
לקרן, שלום!
זה כמה שבועות שמכתבך מונח אצלי ואני מתכוננת לענות עליו. אני מתנצלת על האיחור
וכעת לענין: שאלת מדוע בנות דתיות אינן משרתות בצה"ל, והאם, כלשונך, "כל-כך נורא שאנחנו
הבנות החילוניות כן משרתות בצה"ל?"
אענה לך בכמה מילים ששמעתי מחיילות שחזרו בתשובה וסיפרו לי באופן גלוי מה שנעשה
בבסיסי צה"ל, אני חושבת שכחיילת, תוכלי לאשר את נכונות הדברים בעצמך.
במסגרת סגורה, ולעיתים קרובות במקומות רחוקים מהבית, נוצרים באופן טבעי קשרים חברתיים
עמוקים בין החיילים והחיילות, אז מה כל-כך נורא?
א. מספר ההריונות (וההפלות) בין חיילות, הוכפל בשנים האחרונות (מידע שקיבלתי ממפקדת
בצה"ל!).
ב. הסלנג הצבאי המתפתח באופן טבעי בחברות סגורות אלו, שאינן מקבלות היזון מבחוץ,
לא רק שאינו מוסיף אלא אף פוגם בהתפתחות האישית.
ג. המפקדים, הקצינים, אנשי הקבע וכו' – בין שהם משרתים במקומות מרוחקים מבתיהם ומנשותיהם,
ומחפשים תחליף, ובין שהם משרתים בכל מקום שהם – לעיתים קרובות מנצלים את כוח הדרגות
והסמכות שלהם בפיתוח יחסים כפויים או רצוניים על החיילות שתחת מרותם.
ד. נגרם גם נזק עקיף – כי עקב שרות בנות וטיב היחסים המתפתחים, נהרסו אין-ספור משפחות
בישראל, אם מדובר בגירושין, יחסים מעורערים, או אי-אימון בין בני זוג.
עובדות אלו הגיעו אלי, כפי שהקדמתי, מחיילות שראו דברים אלה במו עיניהן.
חיילת ששירתה בימית סיפרה לי, שכאשר הייתה חוזרת ממשרדה לחדר ב-10:30 בלילה, הייתה
פוגשת בחיילים שעדיין הסתובבו בחדרה, ודי קשה היה לה לרמוז להם ב-11:00 בלילה שהיא
רוצה לישון.
מהי, אם כן, דרך החיים שהתורה סוללת לבנות ישראל "דתיות" ו"חילוניות" כאחד? (אינני
אוהבת מונחים אלה ואני משתמשים בהם רק משום שהם מקובלים בחברתנו). מסורת ישראל קבעה
והוכיחה לאורך ניסיון של דורות רבים, כי הפרדה בין בנים ובנות בחברה, עד גיל הנישואין
(וגם אז, הקשר ביניהם יהיה לצורך היכרות למטרת נישואין), היא הדרך הבריאה לגוף ולנפש
מהרבה סיבות: זה מוריד את המתח הנפשי הנפוץ כל-כך במצבים בהם החברה מעורבת, בבסיסים
צבאיים למשל. אין תחרות תמידית בין בני המין האחד לזכות בתשומת הלב של בני המין השני,
וכך גם מתאפשרת התקדמות והתפתחות בשטחים אחרים בצורה רצינית ומושלמת יותר. כמו כן,
נעלמות כל הבעיות ש"אהבה נכזבת" גורמת, וכל עוגמת הנפש הנגרמת מסכסוכים ומצבים לא נעימים,
כאשר האחד רוצה להתקשר יותר ויותר, והשני לא כך. גם מספר ההריונות, הפלות ומחלות שונות
נחסך לגמרי! ולבסוף, אל תשלי את עצמך שחברה מעורבת מכינה ומכשירה אותך לנישואין. אם
ברצונך בהוכחות, עייני בסטטיסטיקה של גירושין בחוגים דתיים, ואינה דומה שמיעה לראייה
– כי הערכת הבעל את אשתו אצל זוגות החיים על פי חוקי התורה, היא במידה שאין דומה לה.
כאשר בחורים ובחורות מגיעים לבשלות נפשית ולגיל בו הם מוכנים להקים בית בישראל,
אזי נפגשים הם לשם היכרות לפני הנישואין, מתחתנים ובונים יחדיו בית שיש בו יופי רוחני
וגשמי, שהוא בנין עדי-עד.
אשמח לשמוע את חוות דעתך על המכתב ואם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות עליהן כמיטב
יכולתי. אני מזמינה אותך להתארח אצלי בשבת (אם תרצי, עם חברה) על מנת שנוכל לשוחח עוד.
להתראות ולהשתמע
נחמה גרייזמאן
|
