חכמת לבה של נחמה גרייזמאן

פרק שני: נשים

נישואין יהודיים

(ראיון בשידור רדיו)

צהריים טובים לכולכן, וברכות ליום הכיפורים המתקרב. כאן נחמה גרייזמאן. השידור של היום הוא השלישי בסדרה, ומוגש בחסות הוועד לטהרת המשפחה. יום הכיפורים הוא היום שיוחד ל"תשובה". הוא הזמן לשאול את עצמנו, מה באמת היו מעשינו עד היום? האמנם השגנו את האושר האמיתי שכה התייגענו בחיפוש אחריו? האמנם ילדינו הם לנו מקור נחת כפי שתמיד התפללנו שיהיו?

נישואין יהודיים נקראים קידושין מלשון קדושה, הנישואין היהודיים המבוססים על דרכיו המקודשות של הקב"ה, יש להם סיכוי גדול יותר להצלחה אמיתית. בני הזוג נקראים בלשוננו, לשון-הקודש, איש ואשה. ה"י" של "איש" וה"ה" של "אשה" הם ביחד שם ה'. האותיות הנותרות בכל אחת משתי המלים הן "אש". אם השכינה שורה בין בני הזוג ויש קדושה בנישואיהם, אזי האש היא של חום וקירבה. אם חלילה חסרה קדושה בנישואין, נותרת רק אש מתפשטת ללא שליטה, המכלה את הבית.

בישראל, למרות שכמעט כולם יהודים, קיימת בורות רבה בכל הנושא של – מה הם בעצם נישואין יהודיים אמיתיים. בזמן שבית המקדש היה קיים, יום הכיפורים היה יום שבו התכנס העם בבית-המקדש לתפילה, והכהן הגדול היה אומר תפילה מיוחדת עבור כל העם בקודש-הקודשים. מעניין לציין שנאסר על הכוהן הגדול למלא את תפקידו, אם לא היה נשוי באותה שעה.

הנישואין, על פי דרך התורה (שלא כמו בדתות אחרות), אינם נתפסים ככניעה ליצרים השפלים של האדם, אלא אדרבה, זהו קשר המעניק לכל אחד מבני הזוג, מעמד ייחודי, הבנה ועומק של תחושה, דרך החיים היהודית האמיתית, רואה את האדם הבלתי נשוי, כמי שעדיין לא הגיע לשיא מימוש הפוטנציאל הרוחני שלו. אותו דבר נכון גם לגבי בני זוג שהחליטו מתוך הכרה ורצון מלא, לא להביא ילדים לעולם.

היחידה המשפחתית של ימים עברו, כללה בעל, אשה וכמובן, ילדים. למרבה הצער, בדורנו, שני המוסדות האלה – נישואין ומשפחה – עומדים תחת איום מצד חוגים רבים בחברה המודרנית, הקוראים עליהם תיגר. מבפנים, קיים איום רציני בגלל חוסר נאמנות ושעמום זה מזה, שפשטו כמגיפה בנישואיהם של רבים. ובנוסף לזה, אנו רואים ילדים המתמרדים נגד הוריהם שנתנו את כל מה שיש בידם כדי שילדיהם יהיו מאושרים, מבחוץ, קיים האיום מצד הרוחות החדשות המנשבות בחברה שלנו. אנשים שואלים כיום, אם זה מוסרי בכלל ללדת יותר משני ילדים; אם נחוץ או ראוי שיהיה לו לילד, אח או אחות; אם נישואין חייבים להיות חוזה לכל החיים; ואפילו, אם הנישואין צריכים להיחשב כדבר שהחברה זקוקה לו!

שאלות אלו, והספקות שהן מעוררות בתוכנו, מסוכנות ביותר, כי ללא תשובות ברורות וחד-משמעיות, אנו עלולים למצוא את עצמנו על קרקע בלתי יציבה. אולם המצב איננו כל כך נואש. יש משהו שיכול לסייע לייצב את משפחותינו ואת יחסינו עם הזולת; הוא יכול להפיח חיים חדשים בנישואין תפלים, ולמנוע משמחתו של זוג טרי להפוך למרירות. הוא יכול לשמר ולתחזק את האמון שחייב לשרור בין בני זוג אם רצונם שביתם יהיה יציב ושתשכון בו אחווה. המשהו הזה הוא – טהרת המשפחה.

טהרת המשפחה היא שיטה המעניקה ייחודיות ואינטימיות/פרטיות ליחסי בני זוג יהודיים. אחד ההיבטים של טהרת המשפחה הוא העובדה שבכל חודש יש זמן מוגדר שבו בני הזוג מותרים לעסוק ביחסי אישות, לאחר תקופה של הימנעות מיחסים כאלה. לפני שהזוג מתאחד מחדש, טובלת האשה בבריכה קטנה מיוחדת הבנויה על פי תכתיבי ההלכה, ונקראת מקווה טהרה.

שאלה: זהו סדר-חיים יוצא דופן בתקופתנו זו, חסרת המעצורים, הדוגלת בחופש ושחרור, כיצד תסבירי את התועלת שיש במשמעת מן הסוג הזה?

תשובה: טהרת המשפחה היא, למעשה, הדרך להרגיל את בני הזוג לראות זה את זה כבני אדם שלמים. חלק מן החכמה הטמונה כאן היא שלכל זוג נשוי, ללא הבדל גיל או רמת השכלה, ניתנת תקופת-זמן קבועה שבה הם חייבים לתקשר ביניהם בדיבור בלבד, ונאלצים להראות חיבתם זה לזה מבלי להגביל את עצמם להבעות-האהבה המקובלות בעולם. טהרת-המשפחה מעניקה אלמנט מיוחד של התחדשות כל חודש, כאשר הבעל והאשה מצפים בהתרגשות לימי ההתחברות שלהם. מוסכם על הפסיכולוגים שאחד האלמנטים היכולים להרעיל אפילו את הנישואין המוצלחים במותר, הוא לא יותר מאשר המונוטוניות וההשתעממות זה מזה. לאחר שפגה ההתלהבות הראשונה של ירח-הדבש, האם בכלל קיימת שוב תחושה של חידוש? טהרת-המשפחה דומה למחזוריות הלבנה המתחדשת ללא הרף, כשהיא עוברת דרך ימי החודש בשלבי גדילתה, עד שהיא מגיעה לשלמותה באמצע החודש, ואז הולכת ומתמעטת – אך רק כדי לחזור ולהתחדש שוב. אנו יודעים שנשים מושפעות מאוד ולאו דוקא לטובה, מן המחזור החודשי שלהן, וטהרת המשפחה פירושה, שהקירבה האינטימית בין בני הזוג היא דוקא באותם ימים שהאשה נמצאת במצב-שיא מבחינה פיזית ורגשית. טהרת המשפחה גם מחנכת זוגות צעירים לקראת תקופת-חיים מאוחרת יותר שבה, אולי, תפחת חשיבותה של המשיכה הפיזית. היא מלמדת את בני הזוג כיצד לבטא את אהבתם בדרך נוספת על הדרך המקובלת.

שאלה: נשאלת השאלה, אם ריסון זה של הספונטאניות אינו גורם להגברת המתח והמחלוקת בחיי הנישואין.

תשובה: הנסיון הוכיח את ההפך. זוגות שהתחילו לאחר כמה שנות-נישואין לשמור את טהרת המשפחה, אישרו את העובדה שהם חשים צמיחה עצומה בחייהם המשותפים. מצבים ופיתויים המביאים לחוסר-נאמנות פוחתים, כי הבעל מתחיל לראות את בת-זוגו כאדם מעניין ומיוחד.

שאלה: ומלבד זה, האם יש לטהרת המשפחה יתרונות נוספים?

תשובה: יש עדות רפואית לכך שבין הנשים השומרות על טהרת המשפחה וטובלות כל חודש במקווה, יש פחות מקרים של סרטן הרחם ופחות דלקות באברי ההולדה. בקיצור, מתברר שטהרת המשפחה מביאה עמה בריאות פיזית יחד עם יציבות רגשית.

שאלה: שאלה אחרת נשאלת לעיתים קרובות – מדוע בחברה המודרנית כמו שלנו, חייבת אשה לצאת את ביתה אל המקווה? האם אינה יכולה לעשות את זה, לא פחות טוב, באמבטיה שבביתה?

תשובה: כדי לענות על השאלה יש להקדים ולומר שתכלית הטבילה במקווה, איננה השגת ניסיון פיזי. הניקיון הפיזי אמנם מושג על ידי סבון, מים ואמבטיה, שבמקרה, הם אכן נדרשים כהכנה למקווה, כי הטבילה במקווה באה רק לאחר ניקוי יסודי של הגוף, באמבטיה. המקווה בנוי על פי כללים מיוחדים, ועליו להכין כמות מוגדרת של מים טבעיים (מי גשמים וכד') ולכן, בשום פנים איננו יכול להיות מוחלף על ידי אמבטיה רגילה.

שאלה: האם טהרת המשפחה הומצאה על ידי מישהו?

תשובה: זה עלול להישמע כאילו כל מה שאנו מדברים עליו אינו אלא טכניקה או שיטת-נישואין חדשנית. אך למעשה, המקור לדרך-חיים זו היא התורה, בה מופיעה טהרת המשפחה כחוק שעלינו לקיימו בנאמנות למרות שיש בו יסודות שאין אנו יורדים לעומק כוונתן. שמירת חוק הכשרות היא דוגמה נוספת למצוה שיהודים שומרים אפילו אם אינם מבינים היטב כל היבט שלה. חוקים אלה אינם כמו מצוות אחרות של התורה, הנראות כמובנות מאליהן, כגון – לא תרצח ולא תגנוב.

שאלה: אם אמנם זו מצוה כה מרכזית ביהדות, כיצד זה שעד היום לא שמעתי על כך?

תשובה: בדורות שעברו, אימהות יהודיות ראו זאת כזכותן וחובתן, להכין את בנותיהן לנישואין בכך שלימדו אותן את דרך-החיים המיוחדת הזאת, בימינו. לעומת זאת, נשים יהודיות חושבות שעל ידי עזיבת דרכי היהדות המסורתיות. לטובת דרך-חיים אמריקנית צרופה, הן תמצאנה אושר. למרבה הצער, הדבר לא הוכח כנכון, וזה חלק מן הסיבה שבגללה אנו רואים צעירים רבים מבני עמנו המבטאים את חוסר סיפוקם בכך שהם בורחים לגמרי ממורשת יהדותם אל נישואי תערובת, או שהם מצטרפים לדתות אחרות. לאושרנו, רבים שם שבים במלוא העוז אל דרך אבותיהם ונעשים שוב יהודים שומרי-מצוות לגמרי, ללא פשרות. כיום עלינו לפעול בצורה יותר ישירה וללמד בפומבי את הדרך הנפלאה של טהרת-המשפחה, כדי שיהודים לא ילכו בדרך ששאר העמים הולכים בה, הם אינם חייבים להיהפך לסטטיסטיקות של גירושין.

שאלה: עד כאן טוב ויפה, ובכל זאת, האין זה נשמע כדרישה מוגזמת שזוג נשוי ישנה לחלוטין את אורח-חייו הפרטיים.

תשובה: באמת אין הדבר קל בהתחלה, אך האם נמדוד את ערכו של אורח-חיים על פי חישוב כזה? אני חושבת שמה שה' מצפה מאיתנו הוא שנלמד לחיות לפי חוקים מסוימים, ובסופו של דבר ניווכח שהדבר הוא לשביעות רצוננו ולתועלתנו. עוד גורם חשוב מאוד הוא, שילד שהובא לעולם מתוך שמירת כללי טהרת-המשפחה, יש לו יתרונות רוחניים במידה משמעותית ביותר, כך שבאמת לא יהיה זה נבון מצידנו לומר, "זה קשה מדי בשבילי", כאשר יתכן שבזה אנו מונעות מילדינו ומן הדורות הבאים, משהו מיוחד ויקר עד מאוד.

שאלה: אני רואה שזמננו הולך ואוזל, אך יש משהו שהמאזינים בודאי היו רוצים לשאול. זה בסדר גמור אם אשה מחליטה שדרך-חיים זו מוצאת חן בעיניה, אך כיצד תוכל לשכנע את בעלה?

תשובה: זו באמת יכולה להיות בעיה אם הבעל דבק בהרגליו. בכל זאת, האפשרויות העומדות בפניה הן לשכנעו שילמד יותר על הנושא, שתשיג עבורו כמה מעלוני ההסברה המצוינים וחוברות וספרים שיצאו לאור בנושא. כדאי ששניהם ישתתפו בשיעורים בנושא חיוני זה, או שיארגנו קבוצות-דיון עם רב אורתודוקסי. הוועד שלנו ישמח לשלוח מרצים ומנחים לערבי דיון, לפי הצורך.

נותר לנו זמן רק לעוד נקודה אחת. היום ערב יום הכיפורים, אנו מקוות שכמה ממאזינינו יגיעו לכלל החלטה שהם רוצים ללמוד ולשמור את כללי טהרת-המשפחה בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה. הדרך הטובה ביותר להתחיל בכך, לדעתי, היא להשיג מידע מוסמך בנושא מתוך ספרים ושמיעת הרצאות. המעוניינים מתבקשים לרשות את שני מספרי הטלפון הבאים, שדרכם יוכלו להשיג ספרים ועלונים... אני רוצה להדגיש שוב את העובדה שהיום, הוא היום שבו "עושים חושבים" על העבר, ומתכננים את העתיד. כל אשה המאזינה לשידור זה, מוזמנת לטלפן ל..... להשגת מידע, מרצים לקבוצות נשים, או קלטות של תכנית זו. הרשו לי להזכירכם שהערב, הדלקת נרות היא בשעה...., ובכן, שנה בריאה ומאושרת וצום קל. מי יתן ונזכה לשלום שאנו מייחלים לו דורות רבים, לכל עם ישראל, בכל העולם כולו – אשר תחילתו בשלום-בית אמיתי בתוך כל בית בישראל.