חכמת לבה של נחמה גרייזמאן
פרק שני: נשים
מזווית עיניה של אשה – כשרות
(מתוך תכנית רדיו בליברטי, ניו-יורק, בשם "מזווית עיניה של אשה")
שלום! אנו שמחים לברך את קהל מאזינינו לרגל תכנית-הרדיו החדשה שלנו. "מזווית עיניה
של אשה", הניתנת בחסות "ארגון נשי ליובאוויטש באמריקה". תכנית זו תשודר בתחנה WVOS
ליברטי, נ.י. בכל יום רביעי בערב, (אם ירצה השם) בשעה זו. התכנית תפגיש את מאזינינו
עם היבטים מעניינים ורלוואנטיים רבים של היהדות מזווית עיניה של אשה.
כשרותהערב תעסוק תכניתנו ב"הלכות כשרות". הייתי רוצה לפתוח בהפרכת כמה מן
המיתוסים והתפיסות המוטעות שיש לאנשים אודות שמירת הכשרות. אנשים רבים עדיין מאמינים
שהלכות הכשרות הן פשוט מערכת חוקים בריאותית; ואיסור מאכלים מסוימים או הרכב של מאכלים
כמו בשר וחלב יחדיו, לא בא אלא משום שמאכלים כאלה עלולים להביא מחלה על האדם. בייחוד
בולטת הדעה המקובלת שמכיוון שאכילת בשר חזיר עלולה לגרום לטריכינוסיס, נאסרו כל מוצרי
החזיר. מכל מקום, האם חשבתם פעם שאולי סוגי בשר אחרים, אף הם עלולים להוות מאגר של
מחלות וסכנתם גדולה אם נתבשלו חלקית? ואילו אכילת בשר שבושל היטב והוכן כראוי (כולל
בשר חזיר), מסלקת את כל הסכנות הבריאותיות האלה. ברור, אם כן, שחוקי הכשרות לא ניתנו
כדי למנוע מחלות, אילו זו היתה כוונתם, היתה ההלכה אומרת: "בשל תבשלו כל בשר עד שיהיה
מבושל היטב".
עוד טעות מקובלת היא הדעה שההלכות הסבוכות של מליחה השריה ושטיפת בשר תוקנו בעבר.
בתקופה שבה עוד לא הומצאו שיטות הקירור, והלכות אלו סייעו בשימור טריותו של הבשר. בתקופתנו
– טוענים אנשים – כאשר חומרי השימור והמקררים, כה יעילים בשמירת טריות הבשר למשך חודשים,
הלכות אלו הן פשוט מיותרות. אך דעה זו אף היא אינה נכונה. קודם כל, אין הוכחה שתהליך
הכשרת הבשר הכרוך במליחה השריה ושטיפה, אכן משמר את הבשר לתקופה ארוכה, ומכיוון שבשום
מקום בתורה לא מצאנו בסיס להנחה זו, נוכל לזרוק גם את המיתוס הזה. הלכות הכשרות לא
תוקנו לשם שימור הבשר.
אותו דבר נכון לגבי כל הטענות האחרות. חוקי הכשרות לא ניתנו לעם עתיק לתקופה מוגבלת
בסביבה מסוימת, חוקי הכשרות לא ניתנו על ידי בני אדם. הקב"ה העניק חוקים אלה לאבות
אבותינו לפני אלפי שנים כדי שהעם היהודי ישמור אותם בכל הדורות. כולנו מכירים את הכלל,
"אני הנני מה שאני אוכל". סוגי המאכלים שאדם אוכל, משפיעים לא רק על המבנה הפיזי של
גופו אלא גם על מוחו וליבו. אכילת מאכלים כשרים מסייעת בזיכוך הגוף ומדות הלב והמוח
עד לדרגה האפשרית הגבוהה ביותר. דבקות בהלכות הכשרות מעדנת את כל ישותו של האדם עד
שהוא נעשה יותר קשוב ויותר מודע לענינים רוחניים ולרעיונות יהודיים, וכך הוא נעשה טהור
יותר. ההיפך אף הוא נכון, אכילת מאכלים בלתי-כשרים עושה את הלב והמוח פחות רגישים לענינים
יהודיים ולאלוקות ופחות מעונינים בהם.
חלק מן המאכלים האסורים או מאכלי-הטריפה הם הבשר ומוצרי-הלוואי (כמו חלב או ביצים)
של חיות טורפות ועופות טורפים ושאר חיות-פרא, רק בשר ומוצרי-לוואי של בהמות-בית צייתניות
וחיות עדינות אוכלות-עשב, עונות על דרישות הכשרות. זה עולה בקנה אחד עם הרעיון שהזכרנו
לעיל, שכל מה שאנו אוכלים יש לו השפעה על אישיותנו, אכילת מאכלים כשרים מעודדת, למעשה,
תכונות של עדינות וחסד.
אנשים רבים חשים יהודיים רק בשבתות ובחגים, כלומר, בזמן מסוים; או רק כשהם בבית-הכנסת.
כלומר, במקום מסוים. אך על ידי שמירת כשרות, האדם מביא את היהדות אל תוך חייו כל הזמן
ובכל מקום.
למרבה האירוניה, ישנן משפחות רבות השומרות בית כשר, אך רק כשהם אוכלים "בחוץ", הם
אינם מקפידים, ומרשים לעצמם לאכול במסעדות שאינן כשרות. אולם היהדות דורשת מן היהודי
עצמו שיהיה כשר – לא רק תנור הבישול שלו, או המטבח שלו או הבית שלו. הכשרות אינה טובה
רק ל-1975 אלא לכל זמן מן הזמנים; היא טובה באמריקה כמו בכל מקום בעולם, ולא רק ליהודי
פלוני, אלא לכל יהודי ויהודי.
אשה אחת בלונג-ביץ' שבקליפורניה, לאחר שהחלה לאחרונה לשמור כשרות, אמרה לי כדלהלן:
"זה פשוט נפלא. להתהלך במעברים שבסופרמרקט, זו חוויה יהודית אמיתית מאוד חזקה. כאשר
אני מעיינת במרכיבי המוצרים ובוחרת עבור משפחתי, בזהירות רבה, רק את המוצרים הכשרים,
אני מרגישה לגמרי קשורה למורשתי וחשה עצמי באמת כחוליה בשלשלת הדורות שהחלה בסבתות
של הסבתות שלי לפני אלפי שנים וממשיכה עד ילדיי ונכדיי, כשכולנו שומרים את אותן המצוות
ואוכלים את אותם המאכלים הכשרים".
שמירת כשרות איננה קשה מי-יודע-מה, והרווח שבצידה עולה בהרבה על ההשקעה. בניגוד
למה שעלולים לחשוב, ישנו מגוון עצום של מוצרי מזון כשרים על מדפי החנויות. התפריט שלך
יהיה טעים בריא ומעניין ממש כמו התפריטים הבלתי-כשרים.
אנסה להביא לפניכם בקיצור כמה היבטים כלליים של כשרות: כל מה שבא מן הצומח הוא כשר
ואפשר לאוכלו עם כל מזון. צמחים הינם המאכל הפסיבי ביותר, ואכן אנו מוצאים בהלכה שכל
הירקות והפירות למיניהם מותרים ללא הבחנה. המזון השני בסדר העדיפויות כמזון לבני אדם,
הם בעלי החיים הניזונים רק מעולם הצומח. כל הבהמות הכשרות הן מעלות גרה ומפריסות פרסה,
הן אינן בעלות יצרים עזים ומיזגן נוח. הן מבלות זמן רב בתהליך הפסיבי של עיכול מזונן
והן צייתניות ומקבלות מרותו של האדם. אותו דבר נכון גם לגבי העופות. שום עוף בעל הרגלי
אכזריות אינו מותר לאכילה. עופות דורסניים המשתמשים בציפורניהם כדי להרוג או לקרוע
את בשר טרפם אסורים. כל תוצרת-הלוואי, כגון חלב וביצים של חיות ועופות בלתי-כשרים,
נאסרו אף הם, חוץ מדבש-דבורים שלמעשה איננו נוצר מגוף הדבורה. לעומת זאת, חלב וביצים
של בהמות ועופות כשרים, מותרים.
לגבי דגים, הכללים האמורים לעיל אינם תופסים כל כך. כל הדגים בעלי סנפיר וקשקשת
מותרים, וכל היתר אסורים. מובן מאליו שתכנית רדיו איננה מאפשרת די זמן לרדת לפרטי הפרטים
של הלכות כשרות. יש הרבה הלכות הנוגעות להכשרת בשר המותר, כמו שחיטה נכונה ותהליך המליחה.
כלים ואביזרי מטבח וכו'. מכל מקום, רב מוסמך ואחראי יוכל לענות על כל שאלותיכם ולתת
לכם הצעות מעשיות ועצות כיצד לארגן בית כשר.
אנשים שואלים, מדוע ניתנו חוקי הכשרות רק לעם היהודי – אם אמנם הם כה מועילים לעידון
האדם, מדוע אינם שייכים לכלל האנושות? התשובה פשוטה: מה שטוב עבור אדם אחד אינו בהכרח
טוב עבור אדם אחר. אויר למשל, חיוני עבור הריאות וגרוע בשביל הקיבה, מזון, חיוני לקיבה
ורע לריאות. כך, מזון בלתי-כשר מזיק ליהודים בעוד שהוא יכול להיות טוב עבור שאינם-יהודים.
אך לידיעתכם, יהודי החוזר לשמור כשרות מבטל את כל ההשפעות השליליות הקודמות שנגרמו
מאכילת מזון בלתי-כשר. לכן, אל תבזבזו זמן כדי לבכות את העובדה שלא התחלתם לשמור כשרות
מיד עם תחילת נישואיכן. אף פעם לא מאוחר מדי כדי להתחיל מחדש.
כמה מוזר שדוקא כאן באמריקה, שניתן להשיג בה בקלות ובכמויות גדולות, מזון כשר, טעים
ואיכותי במגוון רחב, דווקא כאן זנחו אנשים רבים את שמירת הכשרות. במשך שנים כה רבות
בעבר, בעת ששמירת כשרות פירושה היה ויתור על כה הרבה מצרכי מזון, גילו אנשים כוח עמידה
ותוקף בשמירת כשרות, למרות כל הקשיים. כיום, כל-כך הרבה יותר קל לשמור כשרות.
ואתן, הנשים, הדבר הוא בידכן, אם הבית יהיה כשר או לא, אם בני הבית יאכלו מאכלים
כשרים אם לא. הכל תלוי באשה, כי היא עקרת הבית – האדם העיקרי שעליו סובבת המשפחה. כאשר
האשה מחליטה החלטה נחושה לעשות דבר-מה, בעלה ובני משפחתה מתאימים את עצמם. ולכן אף
כי הכשרות רלוואנטית לגבי הגבר והאשה בשווה, חיוני יותר להביא את המסר הזה לנשים דוקא.
כי עליהן מוטלת הזכות והחובה לנהל את ביתן בדרך שה' ציוה, בכך שהן עושות אותו לבית
יהודי לא רק בשבת, אלא בכל יום מן הימים ובכל זמן מן הזמנים.
ישנו עוד אופן יפה ומלא משמעות לציין את ביתכן כבית יהודי. וזה גם דבר פשוט כל כך!
כאשר מגיע זמן שקיעת החמה ביום שישי, מצוה על כל אשה יהודיה להדליק נרות שבת. תמונתה
של אשה יהודיה המדליקה נרות שבת הפכה להיות תמונה יהודית סמלית, אך אין להסתפק בכך,
עלינו להפוך תמונה זו לחיים ממשיים, בכך שנדליק נרות בעצמנו מדי ערב שבת. הנרות מלוות
פנימה את השלווה והקדושה שהשבת מביאה אל הבית היהודי. יתר על כן, התורה אומרת שכאשר
אשה מדליקה שלהבות-קודש אלו, היא מביאה ברכה של הרמוניה, אורך חיים, בריאות ושלום לעצמה,
לבעלה, למשפחתה ואפילו לשכניה. נרות השבת השופכים אור על הבית, כך שאף אחד מבני-הבית
לא יכשל באידיאולוגיות כוזבות, ולא יסתבך בפילוסופיות המטות אותו מדרך האמת. ונרות
השבת, בודאי גורמות לכל בני-הבית להיות מודעים וגאים על שייכותם לעם היהודי. במה זה
כרוך? הדבר קל ביותר: הדליקי שני נרות, 18 דקות לפני השקיעה. ואז, הניעי את ידיך בתנועה
סיבובית שלוש פעמים כאילו את מכניסה פנימה את שבת המלכה, אחר-כך כסי את עינייך ואמרי
את הברכה. ברגע שעשית זאת – נכנסת השבת לביתך.
כמו כן, המנהג הוא שלפני שמדליקים נרות מכניסים כמה מטבעות (בדרך כלל בשווי של ח"י
– 18) לתוך קופת הצדקה שצריכה להימצא בכל בית יהודי. הדלקת הנרות היא עת רצון להתפלל
לה' ולבקש את הדברים שאנו צריכים אותם – נחת מן הילדים, בריאות ושלום.
במשך שנים רבות היתה מסורת, שזו שעומדת בראש עניני הבית, היינו האם, היא זו שמדליקה
את נרות השבת עבור כולם. אולם, כיום נשתנו הזמנים באופן דרסטי. כיום אנו חיים בתקופה
ש"החושך יכסה ארץ". אנשים מכל הגילים מוטרדים מן המוסריות החדשה שהיא בעצם, ה"אי-מוסריות"
הישנה. הבית היהודי שהיה ידוע פעם כמבצר שעמודיו המרכזיים היה נאמנות, שלום, אהבה ואמיתיות,
כבר איננו לדאבוננו, מבצר כזה. הקהילה היהודית כיום, והמשפחות היהודיות המרכיבות אותה,
נפלו קרבן לפשע המתפשט בין הצעירים, ולמריבות בין בני-זוג וגירושין – מחלות שפעם כמעט
לא שמעו עליהן בחוגים יהודיים.
אחת הדרכים להילחם בחושך זה של העולם, היא להדליק את האורות המקודשים של שבת. נרות
השבת מבטלות את חשכת העולם. זו הסיבה שבגללה יצא הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם
מענדל שניאורסון, בקריאה מחודשת אל הנשים היהודיות בכל אתר ואתר –
שכולן, כולל אפילו ילדות קטנות מגיל 3 בערך, ידליקו נרות שבת. בהבדל אחד: נערות רווקות
צריכות להדליק נר אחד בלבד. ונשים נשואות, שניים. יש צורך דחוף בכך. כי בדיוק כשם שבעולם
הגשמי בשעת בין-הערביים אנו זקוקים רק למעט אור, ואילו ככל שהחשיכה גוברת, אנו מוסיפים
יותר ויותר אור כדי להילחם בחושך המתגבר והולך. כן צריכות כל הנשים היהודיות כיום,
להדליק נרות שבת כדי לבטל את החושך המאיים לבלוע את הבית היהודי.
כדי להשיג ערכת נרות ופמוטים קטנים יפים, ניתן לפנות בכתב אל.... או לטלפן למספר....
. לא כדאי לדחות. אנא פנו מיד. עד היום כבר חולקו בידי פעילי "מבצע נרות-שבת-קודש"
של חב"ד, ברחבי ארה"ב, כרבע מיליון פמוטים, ומספר הנשים שהתחילו להדליק נרות גדל מדי
שבוע. היי בין אחיותיך בערב שבת זה, בשעה... באותו רגע שבו ידליקו אלפי נשים ונערות
יהודיות את נרותיהן. הצטרפי אל האמהות והסבתות שלך בכך שתמשיכי מסורת יהודית זו. נראה
בבירור שעל ידי שמירת דיאטה כשרה והדלקת נרות שבת, את משתמשת בנשק רב עוצמה להכות בו
את ההתבוללות המאיימת להשמיד את העם היהודי, חס וחלילה.
העם היהודי נבחר מכל העמים על ידי הקב"ה, למלא תפקיד מיוחד. הוא חייב לשאת את לפיד
האור האלוקי ולהאיר בו לכל אחד. אנו חייבים להוות דוגמה של טוהר ואצילות. לכן, יש להימנע
מכל מה שמפריע ליהודי במילוי שליחותו הקדושה. בייחוד יש להימנע ממאכלים בלתי כשרים,
כי מאכלו של היהודי, ההופך להיות חלק מבשרו, משחק תפקיד משמעותי ביותר בעיצוב אופיו,
וכך משפיע על יכולתו למלא את חובותיו, ומכיוון שהבורא אשר בראנו ומחיה אותנו בהתמדה,
הוא נצחי ויודע-כל. ברור שהוא מיטיב לדעת מהי הדיאטה המתאימה לנו כדי שנהיה מסוגלים
לבצע את תפקידינו המיוחדים. בדיוק כשם שהממציא והיצרן של מוצר מסוים מיטיבים יותר מכל
אחד, לכתוב את חוברת ההוראות למשתמש באותו מוצר, כך הקב"ה הוא היחיד שיכול לתת לנו
הוראות באשר לצורכי הדיאטה המיוחדים שלנו. כדי שנהיה מה שאנו חייבים להיות, ונעשה מה
שאנו חייבים לעשות, אנו זקוקים לראש בהיר וחושים מחודדים. את זאת יכולים אנו להשיג
רק על ידי אכילת מאכלים כשרים.
וכפי שאמרנו, הכשרות היא אחד מכלי-הנשק הטובים ביותר שיש ליהודי כדי להילחם בהתבוללות.
השוני במזונו של היהודי היווה תמיד תזכורת מעשית וממשית שהוא חייב להמשיך את שלשלת
היהדות ולא ח"ו לתת לה להתנתק דוקא אצלו.
במקרים רבים, כאשר משפחה יהודית החלה להזדקק למזון בלתי כשר, היתה זו התחלת מחיקת
אופיו היהודי של אותו בית. עד מהרה כמעט לא נותר הבדל בין בית זה לבתיהם של השכנים
האחרים. השיבה אל שמירת הכשרות גוררת שיבה לדרך-החיים היהודית.
לסיום, ברצוני להדגיש כי זו חובתה של האשה והאם היהודיה להטביע בתוך עצמה וכן במשפחתה
את הגאווה היהודית החייבת ללוות כל יהודי. היא חייבת ללמד את ילדיה ולהשפיע על שכניה
שישנה רק דרך אחת שבה אפשר להמשיך את המורשת האלוקית שבה נתברכנו, לא על ידי שנשלח
את הילדים לבית-ספר של יום ראשון, וגם לא על ידי ביקורים מזדמנים בביהכנ"ס. הדרך היחידה
היא, על ידי שנשלב את היהדות בתוך הבית, בפעולה ממשית, מתמדת ומציאותית. על ידי הכנה
והגשה של מזון כשר בלבד, על ידי הדלקת נרות שבת. את היהדות יש לחיות ולא רק ללמוד.
כאן המקום להוסיף מילת אזהרה בקשר לביטוי "בסגנון כשר". כל מזון המסומן בתווית כזאת
איננו כשר. הדבר נכון גם לגבי קייטנות ומסעדות המסומנות "בסגנון כשר". לכן,
היזהרו מן המוסדות הרבים שפרסומותיהם מופיעות עם התווית הזאת, כאמצעי למשוך אליהם יהודים
וכן ילדים יהודים.
נשמח לקבל את שאלותיכם והערותיכם בכל הקשור עם תכניות-רדיו זו. תוכלו לטלפן למספר...
או לכתוב ל.... . לרשותכם גם צוות של נשים הנמצאות באתר-הנופש "הרי הקטסקיל", היכולות
לבקר אתכם בבית-המלון או ב"בנגלו" כדי לדבר על נושאים אלה שדחיפותם רבה. ארגון נשי
חב"ד ישמח גם הוא לחלק פמוטים ונרות חינם לכל הנשים והבנות המעוניינות להתחיל בשמירת
מצוות הדלקת נרות שבת. אנו רוצים גם להזכירכם שוב שתנועת ליובאוויטש מממנת 50% מן העלות
של הכשרת המטבח המשפחתי. למידע נוסף בכל האמור, צלצלו או כיתבו ל.... ונא לא לשכוח,
זמן הדלקת נרות היום, יום שישי, הרביעי ליולי, הוא.....
אנו מאחלים לכם קיץ שמח ובריא. האזינו לנו שוב ביום רביעי הבא, ובכל יום רביעי בשעה
זו במשך חודשי יולי ואוגוסט, והפיצו את הידיעה אודות שידורנו גם בין ידידיכם.
האזנתם לתכנית "מזווית עיניה של אשה". התכנית הוגשה על ידי ארגון נשי ליובאוויטש
והועברה בשידורי ליברטי SVOS. לילה טוב!
|
