פרקים אחרים הקודם הבא

בעיניה של אישה: השקפה חסידית על תורת חיים

פרשת עקב-שכר המצוות

פרשתנו, פרשת עקב, דנה בין היתר, בשכר המובטח לאדם הזהיר בשמירת כל המצוות. על פי תרגום אונקלוס, המלה "עקב" פירושה שכר. לפי זה יש לפרש את הקטע הראשון של הפרשה כך: זה יהיה שכרכם, אם תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם...

אולם, המדרש ורש"י מצביעים על כך שהמלה עקב פירושה גם העקב שברגל. יש מצוות מסוימות שאנשים נוטים להזהר בהן מאד, ואחרות, שאנשים אינם זהירים בהן כל כך. וכפי שמבטא זאת רש"י: "מצוות קלות שאדם דש בעקביו". על מצוות אלו אדם נוטה לומר, "אה, זה רק דבר פעוט, קטן-ערך. זו מצוה שאינה נחשבת כל כך. זו אינה מצוה שאנו צריכים להדר בה במיוחד. מוטב שנשקיע את מאמצינו בשמירת שבת, זו מצוה חשובה. אך "צניעות"? זה לא ממש חשוב. זו אינה מצוה עיקרית". באותו הגיון משתמשים אנשים לגבי מצוות שונות, כשהם מחליטים אם הן חשובות יותר או חשובות פחות.

הרבי מבאר שמשום כך, על פי הפסוק, יינתן השכר דוקא לאדם שאינו מחשב את ערכן של המצוות, אלא הוא זהיר במצוה קלה - שאדם דש בעקבו - כבחמורה. מכיון שהן כולן רצונו של ה'. יהודי ההולך נכוחה יאמר, "מי אנו שניתן ציונים למצוות ונחליט מי עיקרית ומי טפלה. כל המצוות הן הרי רצונו של ה', אז מה זה חשוב, אם מצוה זו נראית יותר חשובה מחברתה?" הרבי חזר ואמר בהזדמנויות שונות שיש שני היבטים לכל מצוה. האחד, הכוונה הספציפית המיוחדת למצוה זו, כגון שעבוד הלב, המוח והכח, לרצון ה', על ידי מצות הנחת תפילין, למשל. השני, הוא המאפיין המשותף לכל המצוות - היינו, שהן כולן, גם ה"קלות" שבהן, בעלות ערך שווה, כיון שכולן הן רצון ה'.

הרבי מסביר עוד, בשמו של הגאון הרוגוצ'ובי, שזו משמעות דבריהם של חז"ל, "העוסק במצוה פטור מן המצוה" - כי כיון שהוא עסוק במילוי רצון ה' על ידי המצוה הראשונה, הוא אינו צריך להפסיק, כדי לקיים מצוה אחרת.

התורה מבטיחה אפוא, כי אותם אנשים שאינם מבדילים בין מצוות קלות למצוות חמורות, יזכו לשכר מרובה מאת ה', השכר הגדול מכולם - שהוא יתברך, יתן לנו את עצמו כביכול, כאשר "יכנס" לדירה שהכנו עבורו כאן למטה בעולם הזה, על ידי קיום כל מצוותיו.

הקודם הבא
 
Ner Nechoma
© 2024 Ner Nechoma
עברית  English