פרקים אחרים הקודם הבא

בעיניה של אישה: השקפה חסידית על תורת חיים

סוכות - פירות האחדות

חודש תשרי הוא החודש השביעי [למנין החודשים מחודש ניסן]. אך חז"ל אומרים לנו שניתן לקשר את המלה שביעי גם למלה שובע, היינו רוויה, כי שתי המלים נגזרות מאותו שורש. ולמה שובע? כי חודש זה משופע לשובע בכל המרכיבים החשובים של חיי היהודי. כל חג העובר עלינו בחודש זה, מחדיר בנו את אחד המושגים העיקריים ביהדות. בראש השנה - קבלת עול מלכות שמים; ביום כיפור - תשובה; בשמחת תורה - "עבדו את ה' בשמחה" וכן הלאה. מהו המושג העיקרי שעמו אנו חיים בחג הסוכות?

כל הסוגים יחדיו

הרבי מסביר כי רעיון האחדות וההתחברות יחדיו - אחדות עם ישראל - הוא אחד ההיבטים העיקריים של חג הסוכות. הנושא מוסבר בכמה שיחות מזוויות שונות. קודם כל, במונחים של הסוכה עצמה: חז"ל מציינים כי "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". ואמנם כך זה יהיה לעתיד לבוא - כל בני העם היהודי ישבו יחד עם משיח בסוכה אחת.

בשיחות אחרות מסביר זאת הרבי בקשר לכל אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם במשך חג הסוכות. אך לפני שנסביר בהרחבה את רעיון האחדות כפי שהוא קשור לארבעת המינים, כדאי לציין שהעובדה שרעיון זה מוסבר בכמה וכמה הקשרים שונים מלמד אותנו כמה הוא חיוני, שאם לא כן לא היה נעשה מאמץ כה רב לאומרו שוב ושוב במלים שונות ומזוויות שונות. זה מזכיר לנו מורה טובה הרוצה ללמד את תלמידותיה לקח חשוב שלא ישכח. היא לא תזכיר זאת רק פעם אחת ותעבור לנושא אחר. באופן כזה המסר לא ייראה מספיק חשוב בעיני התלמידות. כדי שהמורה תצליח באמת להחדיר בהן את הרעיון, היא תסביר אותו במשל. היא תספר סיפור הנוגע לנושא, ואז תשוב ותסביר את הענין באופן אחר (כדי שזה לא ישעמם). רק לאחר כל זה המסר ייקלט. התלמידות מבינות שאם המורה חזרה על כך בדרכים כה רבות, כנראה שהנושא באמת חשוב. כך בדיוק אנו רואים שה' חוזר ואומר לנו את המסר הזה (אודות אחדות והתחברות בין יהודים) בדרכים כה רבות ושונות, שברור לנו שחשיבותו גדולה במיוחד.

ושוב, חג הסוכות מרמז על הרעיון של אחדות ושלמות. לכל אחד מארבעת המינים יש תכונה המיוחדת לו - אם זה טעם, ריח, או שניהם, או בלי שניהם - המתיחסת לארבע קבוצות שונות של אנשים. האתרוג יש לו גם טעם וגם ריח; הלולב יש לו רק טעם (בהיותו ענף של עץ תמר); ההדסים יש להם רק ריח; והערבות - לא טעם ולא ריח.

טעם, בהקשר שלנו, מרמז על לימוד התורה, כי טעם פירושו גם סברה שכלית. בנוסף לזה, התורה נקראת "מזון לנשמה". ועוד יש לציין שהתמר איננו סתם מזון, אלא פרי. הפרי הוא משל לכל מה שנותן תענוג והנאה. בדומה לו, לימוד התורה לא רק מזין את הנשמה, הוא גם מעניק לאדם תענוג עצום. תענוג שכלי (טעם) הוא אחד הסוגים הנעלים ביותר של תענוג שאדם יכול להרגיש.

לעתים קרובות, כאשר אדם מקיים מצוה הוא איננו מבין את הנימוק שמאחוריה (כמובן, יש מצוות - אלו הנקראות חוקים - שבכלל אי אפשר להבינן על פי הגיון). את המצוה הוא מקיים לא מפני שהוא חש דחף לעשות את המעשה הזה בזמן הזה; אדרבה, הוא עושה זאת מתוך קבלת עול. במלים אחרות, הוא עושה את המצוה בגלל שה' צווהו על כך. אולם על לימוד תורה יכול אדם להתענג אף אם איננו שומר מצוות, כי הוא נהנה מן הגירוי השכלי; יש אנשים אינטלקטואלים או בעלי אינטליגנציה גבוהה הנהנים מלימוד תורה יותר מאשר מקיום מצוה. יש אנשים שאינם אוהבים לעשות מצוות, אך הם בכל זאת אוהבים ללמוד תורה. לכן, בהקשר הזה הלולב מתיחס ללומדי התורה.

ריח, לענין זה, מתיחס למצוות. המדרש אומר ש"כל המצוות שעשו לפניך האבות, 'ריחות' היו". ההדס שיש בו ריח ואין בו טעם מתיחס למי שעושה מצוות אך ממעט בלימוד תורה. אין הכוונה, כמובן, למי שאינו לומד תורה כלל, שהרי לימוד התורה נכלל אף הוא בין המצוות.

האתרוג מרמז לאדם שאצלו שתי המעלות הן בשוה. הוא מצטיין גם בלימוד תורה וגם בקיום מצוות.

הערבות מיצגות את אותם יהודים שעדיין אינם שומרים מצוות ואינם לומדים תורה.

מכל מקום, התורה אומרת שכדי לקיים את מצות ארבעת המינים, יש ליטול את כל ארבעת הסוגים יחדיו. אם לא עושים זאת בדיוק כך, אם יש לך רק שלושה סוגים מתוך הארבעה, לא קיימת את המצוה. מה זה בא ללמדנו? שלמרות שלא כל היהודים שלמים ומושלמים - יש מהם שיש בידם רק מצוות; אחרים, יש בידם רק זכות לימוד התורה; ויש כאלה שאין בידם מאומה - אף על פי כן העם איננו שלם אם חסר בו אחד מן הסוגים האלה.

לכן, חג הסוכות מייצג את האחדות והחיבור של כל שכבות העולם היהודי. רק כאשר כל ארבעת הקבוצות מחוברות יחדיו, מתקיימת המצוה כהלכתה.

אחדות פנימית

האחדות של ארבעת המינים מודגשת בדרך נוספת. ההרמוניה והאחדות שלהם מתבטאת לא רק ברמת שיתופם יחד, היינו כשכל המינים השונים נלקחים יחדיו כדי לקיים את המצוה. אלא בנוסף לזה כל אחד מארבעת המינים בפני עצמו חושף גם אחדות פנימית.

אתרוג: הוא הפרי היחיד הנשאר על העץ במשך כל השנה כולה. כל פרי אחר יש לו עונה שבה העץ שהוא גדל עליו, מניץ פרחים. לאחר שנופלים הפרחים, נשארים על העץ פירות קטנים עד שיבשילו. אולם הפרי נשאר על העץ רק שבועות אחדים או לכל היותר חודשים אחדים. והנה, רק האתרוג, למרות שתחילתו דומה בכל לפירות האחרים, הוא נותר ירוק ובלתי בשל - ואי אפשר לומר עליו ברכה עד שהוא עבר תהליך צמיחה בכל ארבעת עונות השנה. מבחינה זו הוא יחודי. אין עוד פרי הדומה לו בזה. כלומר, כדי להגיע לגמר בישולו הוא חייב לעבור את מעגל העונות כולו. כך מבטא האתרוג את אחדותו בזה שהוא מקיף בתוך עצמו את כל הצדדים של הזמן על כל שינוייו. (וכך הוא גם מבטא את האחדות העומדת מעל הזמן והשינויים).

לולב: אם תבדקו את הלולב מקרוב אחרי סוכות, תראו בודאי שהעלים שלו החלו להפרד. כדי שלולב יהיה כשר, אסור שעליו יהיו פתוחים בדומה למניפה. הם חייבים להיות מהודקים יחדיו. זה מהווה ביטוי לאחדות. ואף כי כל עלה הנו באמת ישות בפני עצמה המחוברת לשידרת הלולב, אפשר להשתמש בלולב רק כאשר כל העלים מהודקים יחדיו עד שהם נראים כיחידה אחת. יתר על כן, כל אחד מעלי הלולב עשוי משני עלים הקשורים לאורך גבם מלמעלה למטה. על פי ההלכה, אם רוב העלים מפורדים, הלולב פסול. אם כן, הלולב אף הוא מייצג היבט של אחדות: כל ישות נפרדת חייבת להיות קשורה ומחוברת לכל האחרים.

הדסים: היכן מתבטא רעיון האחדות בהדסים? עלי ההדסים הכשרים הם אלה הגדלים בקבוצות של שלושה או יותר, הסמוכים זה לזה בגובה שוה. אבל, אם אחד משלושת העלים יוצא מבליטה יותר גבוהה או יותר נמוכה מאשר שני העלים האחרים שבקבוצה, והוא איננו עומד עמם בשוה, בעיגול אחד, הרי זה הדס פסול. כאן שוב מודגש רעיון האחדות - חייבות כל הישויות הנפרדות שיהיה להן מקור אחד משותף.

ערבות: היבט האחדות המתבטא בערבות בא מן העובדה שהוא שונה מעצים אחרים. עצים רבים אינם זקוקים ל"חברים", עץ בודד יכול לצמוח ללא עצים דומים לו בסביבתו. אך מה שמאפיין את הערבות הוא שהן גדלות דוקא בקבוצות. צורה זו נקראת בארמית "אחוונא", ולכן נקראות הערבות בפי חז"ל "אחוונא", מפני שהן גדלות באחווה! הנה זה עוד ביטוי לאחדות.

אם כן, ה' אומר לעם ישראל: אמנם אתם נבדלים זה מזה והנכם ישויות פרטיות, אולם כדי לעשות את רצוני אתם חייבים להתאחד. אתם חייבים להיות חבורה אחת. האחד יכפר על השני וכל אחד ישלים את השני. וכך כאשר יש לנו קבוצה של יהודים, יכול אחד להיות אתרוג שיש בו טעם וריח, בעוד השני עלול להיות סתם ערבה. אף על פי כן, כולם נחוצים, כי האחד משלים את השני, וכל יחיד משקף את אחדות ה' בדרך שלו. איננו יכולים לדעת זכותו של מי מכפרת על מי. אולם יודעים אנו שכאשר כולנו יחד, כל הזכויות נמצאות עמנו שם. זהו, דרך אגב, אחד ההסברים לשאלה מדוע זקוקים למנין מתפללים כדי לומר חזרת הש"ץ על תפילת שמונה עשרה. כי שום אדם איננו שלם ומושלם בעצמו, אולם כשאנשים מצטרפים יחדיו, כל אחד משלים את השני, וכאשר ישנם עשרה מתפללים הם מהווים יחידה אחת שלמה.

הקודם הבא
 
Ner Nechoma
© 2020 Ner Nechoma
עברית  English
Power By : cheap mac makeup replica oakley sunglasses Mac Makeup Wholesale replica red bottoms calvin klein underwear outlet fake ray ban sunglasses Puma Clyde X Patta Ii Mens Replica Products From China Diesel Outlet Online Lacoste Outlet Sale Versace Color Block Socks Tommy Hilfiger Factory Store fake oakleys
Friend Link: Timberland 6 Inch Boots Herren Nike Air Max 2016 Nike ELASTICO Finale III Street TF Adidas Messi 16.3 IC MBT Lami Damen TIMBERLAND CHUKKA BOOTS Adidas Superstar 2 Shoes Friend Link: NIKE ROSHE TWO FLYKNIT SHOES AIR JORDAN 23 Adidas Originals NMD Adidas Yeezy Boost 550 Adidas Tubular Schuhe Adidas Springblade Schuhe ADIDAS D ROSE 7 MEN
Friend Link: Adidas Originals Pride Pack Adidas Originals Stan Smith W Adidas Originals ZX 500 Adidas Climacool Boat Lace NIKE AIR FORCE 1 07 HIGH MBT BARIDI WOMEN AIR JORDAN 2 MEN Friend Link: Nike Cortez Ultra Adidas Yeezy Boost 550 Adidas NMD Runner PK Air Jordan XXXI Nike Kwazi Nike SB Hyperfeel Koston 3 Friend Link: Nike Roshe LD 1000 Nike Air Presto Ultra Flyknit Adidas J Wall 3 Nike Air Max Zoom 90